כל ילד -צריך אמא אחת שתחכה לו

בס"ד

השעה 2 בלילה,

עדיין ערה,

שקט וחשוך בעיר.

אורות הבית דולקים.

חשוך ושקט גם בפנים. 

לפני שנתיים שלוש בשעה כזו,

איילת, אמא למתבגרת מאתגרת

ישנה דיי טוב.

 "באיזו שעה אפשר שתגיע?

 כמה אפשר עוד לחכות? " 

שואלת את עצמה

 והיא מחכה.

כעס .געגוע .כאב .אהבה .שנאה

ב-2 בלילה הכל אפשרי

השעה 2 בלילה,

וליבה של ביתה עדיין ער,

שקט וחשוך בעיר הנוצצת.

אורות הבית רחוקים מליבה

אך עדיין מרצדים מבפנים.

לפני שנתיים שלוש בשעה כזו,

חוי ,ביתה של איילת

ישנה דיי טוב.

 באיזו שעה אפשר שאגיע?

זו לא שאלה. כל שעה אפשרית.

וביננו, למי ולמה יש לחכות?

כעס .געגוע .כאב .אהבה. שנאה

ב-2 בלילה הכל אפשרי

וליבה עדיין ער.

מתעורר ומנצנץ מתוכה קול קטן וסמוי 

ומזכיר ומעיר ומאיר:

אמא מחכה לי.

בין מסכי דמיונות ושקרים 

מצליחה אמא לחלחל לתוך ליבה של חוי

להאיר, להזכיר משהו, להשאיר.

כל ילד צריך אמא אחת שתחכה לו

גם כשרחוק וכואב

 נכתב ע"י שרי מרציאנו ערב ר"ח תמוז תש"פ