מה הכי עובד עם ילדים מתמודדים?

 ניסיתם הכל וזה לא עבד לכם? 

התקשרתם לקבל עצות מידידים? 

שלחתם את הילד לייעוץ פסיכולוגי?

 ניסיתם סגולות? 

התווכחתם וניסיתם להוכיח את ה"אמת"?

 עקבתם אחריהם? 

התקשרתם לחברים מסויימים שאולי יוכלו לעזור?

 שברתם להם את הסמארטפון? (ממש לא יעיל) 

וכל אלה לא עזרו...? 

אז איך אפשר למצוא כאן קצת שקט. ולו באחוזים. 

גם בתוך הסערה?

מה עושים כשמסביב הכל תקוע ולא משתנה?

 יש תרופה אחת לכל הצרה הזו, קבלו אותה

: קבלת המצב. 

בשיטת התדר אותה למדתי (בין היתר),  קוראים לזה – להיות במצב. 

זה לא פשוט אך המון פעמים זה המקום הכי הכי מדויק. 

השתיקה הזו. לקבל את המצב, את הילד ואת עצמי כמו שזה. 

נכון, קבלה היא מילה גבוהה כזו שאולי מתנפצת עם אותו הרגע

 בו הנערה מסתובבת לה בבית עם "לבוש" חצוי ושנוי במחלוקת

 או אולי כשהבחור משתמש באותו מכשיר שעדיין לא נמצא מי שיכשיר, מהבקר עד הערב וללא הפסק. 

כשהבקר הופך ללילה ובלילה מתחיל הבקר. 

והלב שלהם סגור.

 ואת רוצה שינוי וכמה שיותר מהר, רק לא להרגיש את זה. 

לא רוצה להתמודד.

 ולשתוק? לקבל? 

זה בערך הדבר האחרון שמעניין אותך. 

מתחשק רק לזעוק עד לשמיים. 

נשמע מוזר. 

אך אם עד היום לא הצלחת לשנות משהו עם הילד או הילדה המתמודדים מזמינה אותך לנסות את הדבר שהכי עובד איתם, 

בדוק ומנוסה 

לשתוק ולקבל את המציאות 

הלא פשוטה,  המורכבת, הכואבת, 

הלא נעימה,  המנפצת חלומות הזו 

 עד הסוף. 

עם המון סבלנות,

הבנה וחמלה. גם כלפי עצמנו. 

וכך להגיע למקום של התחלה של שינוי אמיתי. מתוך תהליך. 

מכאן אפשר להתחיל לעבוד

וכך זה עובד.

אשמח לקרוא מה אהבת בתוכן הזה? ומה למדת ממנו עבורך. 

123sari45@gmail.com