זמן אהבת חינם
בס"ד
זמן אהבת חינם
כמעט תמיד בסופה של מחשבה על צורכי השני
ניצבת מי אם לא ? אני.
איכשהוא תמיד זה קורה
המחשבות על עצמי ואני.
ושוב אני
בדיוק באמצע זרימת מחשבות על השני.
מזכירה לו שאסור לו לחשוב רק על עצמו
כי הריי גם אני קיימת במרחב
(לא?)
למה אני לא בתמונה?
וגם אני רוצה!
רגע,זה לא חשוב?
וכך עולה לתמונה
לא מתעלה
שוב ושוב.
וכשסוף כל סוף באמת לבדי ללא הפרעות
ומרגישה קיימת וחשובה לכל הדעות
דופקות על הדלת רגשות אשמה
בדיוק בדיוק באמצע רגעי החמלה.
מזכירות לי שאסור לי לאהוב עכשיו רק את עצמי
כי הריי קיימים עוד אנשים
מעברי, מסביבי.
ואיך לא התייחסת לשכנה מספיק בבקר?
רק שזה לא יעלה לך ביוקר.
ומה עם מילה טובה לאלי שסיים פרק חשוב?
ואיך את מפספסת רגעים חשובים כאלה שוב ושוב...
וכל מיני דמויות מתחילות להופיע
בדיוק עכשיו
זה מגיע.
וכך אנו מפריעים אחד לשני
המחשבות שלי ואני.
קופצים לביקור במפתיע
בלי להתחשב, בלי להודיע.
ושוב בלבול
וחוסר חיבור
ואיפה אני ואיפה אהבת חינם?
כזו שזורמת ללא הפרעות כמו נהר
שבונה מקדש ובניינים
ומקרבת את הימים?
אז איך אוהבים בלי להפריע
נקי
בחינם?
יום אחד עשיתי את הסוייטץ'
כי הבנתי שאין הדבר תלוי אלא בי.
ואני את שלי עושה
רק בלי היצר הרע.
ושמותר לי לאהוב את עצמי ככה סתם-
לרגע בלי לבדוק מה קורה עם שאר העולם.
וכשמשתדלת ומתבוננת בצורכי השני-
לרגע יכולה להשאיר בצד את עצמי.
ואם ניסיתי ולא הצלחתי
לדעת ולזכור עדיין
שבת אהובה אני לעד
וזה לא תלוי בכלום.
ככה בחינם.
וכך לזכות אפילו לפעמים
לקרב את הימים.
י"ז תמוז תש"פ
שרי מרציאנו